האומה והמוות
הוצאה: זמורה
מספר קטלוגי: 3-13314
תאריך יציאה: 12/2007
קריאה
תיאור:
היסטוריה זיכרון פוליטיקה
ד"ר עדית זרטל
עריכה הילה בלום
הוצאת דביר


מה מקומו של המוות המולאם בתרבות הפוליטית בישראל?

למי נועד "החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם", ונגד מי ואיך הוא הופעל?

מה הקשר בין משפט אייכמן, מלחמת ששת הימים, ותפיסת הכוח והביטחון של ישראל?

האם האופן שבו עוצב ותופעל זיכרון השואה בישראל מסייע להנצחת ההתנחלויות והכיבוש?

האם השימוש הסיטוני בזיכרון השואה בישראל איננו בעצם שכחת השואה וקורבנותיה, או
סוג אחר, פרדוקסלי, של הכחשת שואה?

מה חלקו של זיכרון השואה במהלכים שהביאו לרצח רבין?




בשאלות אלה ואחרות דן ספרה החדש של עדית זרטל, האומה והמוות, היסטוריה זיכרון פוליטיקה, העוסק בנוכחותו הפעילה של זיכרון השואה בשיח הישראלי ובתרבות הפוליטית של ישראל, ובאופן שבו משפיע זיכרון זה על חייהם ועל מותם של הישראלים, ושל אחרים, ועל תודעת מותם.



(מתוך עטיפת הספר)
איזה תפקיד ממלאים מתֵי השואה במרחב הציבורי הציוני והישראלי? מה חלקם בחיי היום-יום של ישראל, בתודעתה העצמית, בתרבות הפוליטית שלה ובאופן שבו מנוהלים בה ענייני המדינה? איך זוכרים/שוכחים הישראלים את השואה, מתי ולאילו צרכים? האם הייתה ישראל ל"קהילת-קורבן", המקדשת את קורבנוּתָה ובתוך כך גם מנציחה אותה?




בספרה האומה והמוות מציעה עדית זרטל ניתוח מסעיר וטורדני של טקסטים ישראליים מכוננים, וכן של תעודות רבות חדשות ולא מוכרות, ומציגה בעזרתם את נוכחותו הפעילה של זיכרון השואה בתרבות הפוליטית הישראלית. היא בודקת מחדש כיצד נחוו, הומשגו וסופרו האירועים המרכזיים של "המאה הציונית הקצרה": ההתנהגות היהודית בשואה והמרידות בגטאות; עיצובו הממסדי המאורגן של זיכרון השואה בישראל והמאבק עליו – ובכלל זה העמדתם לדין של ניצולי שואה "משתפי-פעולה" עם הנאצים; השפעתו של השיח שהופק במשפט אייכמן על תפיסת הביטחון והכוח של ישראל במלחמת 1967; ועד האופן שבו שרתו דימויי השואה את הכיבוש ואת ההתנחלות בשטחים, וגם את רציחתו של ראש ממשלה בישראל.

האומה והמוות הוא ספר מרתק ומאלף, המעלה לדיון שאלות נוקבות, שמעבר לזמן, על הדרכים שבהן מעוצב ומופעל זיכרון קולקטיבי, על משפט והיסטוריה, על אחריות אישית ואחריות היסטורית, על יחיד מול קולקטיב, על מחשבה עצמית ועל האומץ לאחוז בה גם בימי כולירע.
"בחיבור שבין זיכרון לזהות לאומית מצוי קבר, שוכן המוות. שדות הקטל של הקונפליקטים האתניים הלאומיים, וקברות הנופלים בהם, הם חומרי הלבנים שמהם מוקם בניין האומה המודרנית, ומתוכם צומח ומתרקם הרגש הלאומי... קברים עתיקים מחוללים תהליכים שמייצרים קברים חדשים. מוות ישן הוא גם המניע וגם הגושפנקה של מוות טרי בשירות האומה, ומוות אל מוות מביע אומר. תבוסות בקרב, אותן יצרניות סיטוניות יעילות של מוות על מזבח האומה, הן אפוא מרכיב הכרחי ביצירת זהות לאומית, וסיפורן הולך מקצה עד קצה בסאגות הלאומיות. תוך כדי כך הוא נהפך לסיפור של ניצחון ומופת, שלאורו מתחנכים ילדיו-חייליו-קורבנותיו של עם, ושעל דימוייו ודמיונותיו הם לומדים לרצות למות" .(מתוך- "האומה והמוות" עמ' 25-26)

עדית זרטל מלמדת בבית הספר לממשל במרכז הבינתחומי הרצליה ובאוניברסיטה העברית בירושלים. הייתה ממקימי כתב העת זמנים, והעורכת שלו במשך שבע-עשרה שנים. היא לימדה באוניברסיטאות בארצות הברית ובצרפת, ופירסמה מאמרים רבים וספרים, העוסקים במיוחד בקשר שבין השואה לישראל. האומה והמוות יראה אור בקרוב בגרמניה ובצרפת.

מחיר לצרכן: 92
המחיר שלנו: 67.2 ₪
הרווח שלך: 27%
ללא דירוג

לקוחות שרכשו את המוצר הזה, רכשו גם את המוצרים הבאים:

Sentence completion - פסיכומטרי